<h1>ראב"ן שו"ת בסוף הספר</h1>
<h2>דף כז:</h2>
נשאלתי על מטפחת של ספר תורה ומטפחת שעל שלחן שמניחין עליו ס"ת אם יש בהן משום כלאים או לאו. הכי נ"ל דמחלוקת חכמים ורבי אלעזר לא במטפחת ספרים, דהכי תנן [בפרק ט' מכלאים מ"ג] מטפחת הידים ומטפחת הספרים ומטפחת הספוג אין בהם משום כלאים ורבי אלעזר אוסר מטפחת הספרים יש בהן משום כלאים, והכי פירושו, מטפחת הידים שמקנחין בהן הידים, ומטפחת ספרים שמנהג ספרים להניח [התער] במטפחת (כתער), ומטפחת הספוג שמקנח בה גופו לאחר המרחץ, שכל אילו אינן לחימום ואינן דומין ללבישה שהיא הנאת חימום הגוף ולהכי שרו רבנן, ורבי אלעזר אוסר במטפחת הספוג מפני שפעמים שהוא רואה את (כנו) [רבו] ומתעטף בה, אבל מטפחת של ספרים יש בה משום כלאים לדברי הכל, ומפרש בירושלמי [שם] מפני שמתחמם בה ידיו, ומטפחת ס"ת נמי פעמים שהחזן מניח ידו תחת המפה בימות החורף ומתחמם הלכך יש כאן משום כלאים. וכיוצא בזה אמרינן במס' יום טוב [י"ד:] מפני מה אמרו וילון טמא והלא מחיצה הוא ומחיצה אין בה טומאה מפני שהשמש מתחמם כנגדו והוי כמו מלבוש ומקבל טומאה, אלמא מפני שמתחמם כנגדו הוי מלבוש, גבי מטפחת ספרים נמי כיון שמתחמם בהן הוי כמלבוש וכתב לא תלבש שעטנז. ובמטפחת שעל השלחן של ס"ת איני מוצא בה איסור, דאין בו ללבישה ולא העלאה ולא הנאת חימום, דאי משום שהוא נשען עליו כשהוא קורא, הנאת שלחן איכא הנאת מטפחת ליכא. וכן נטיית היריעות שהן כלאים למעלה עד ראשי בני אדם, אין בהן משום כלאים ואין בהן משום הנאת חימום הגוף, דתניא [ספרי פ' תצא] לא תלבש שומע אני אין אסור אלא בלבישה ת"ל לא יעלה אי לא יעלה שומע אני לא יפשיל בקופה מאחריו ת"ל לא תלבש מה לבישה שיש בה חימום הנאת הגוף אף אין לי אלא דבר שהוא חימום הנאת הגוף. והא [ד]תנן [כלאים פ"ט מ"ד] לא יתן מרדעת על כתיפו אפילו להוציא עליו את הזבל, התם מפני שהוא דרך לבישה והעלאה וכתיב לא יעלה עליך.
